לברוח מהמציאות ולו לרגע – בעזרת ספר טוב
אני כותב ו…לא מאמין למה שאני כותב! אני, הרציונאלי, המחושב וחסר הספונטניות [כנראה חצי החינוך הפולני שלי – צד שמאל של ראשי]. אבל אני מביט סביב ואומר לעצמי: לו שלחתי לעורך הספרותי שלי טיוטת ספר שהיא תיאור מדויק אחד לאחד של המציאות היומיומית שלנו, הייתי מקבל אותה בחזרה עם שני קווים אדומים אלכסוניים ובניהם המילה מופרך באותיות גדולות.
כמה בנאלי נשמעת האימרה "המציאות עולה על כל דמיון," וכמה נכונה, למרבה הצער.
אנו עָם שאוהב להתחכך, לגעת, חבק ולנשק. כעת ילדינו עלולים להיות 'נשאים', אויבי סבינו וסבותינו, כל שיעול מקפיץ, כל מחלת-חום פשוטה מדירה שינה, סגר ועוד אחד ואולי עוד אחד – קניות או משלוחים? מעצר-בית.
אני נוסע למרפאה ורואה בדרך קניונים שהפכו לערי רפאים. מדי יום שלישי יש לי תזכורת בנייד ב-18:50 להתכונן ל'ערב גברים' במסעדת צדף בשמונה. מזה שנים, כל שבוע –אני שם, למעט בזמן שנעדרתי מהארץ. הדלת סגורה, כסאות הפוכים. הלב נצבט, אך לא היה לי לב למחוק את התזכורת – סוג של "שמירת שפיות". חולים מפחדים להגיע למרפאה. את סבא וסבתא רואים הנכדים מאחורי חלון גדול – כמו ביקור אסירים. המתפללים מתנצחים עם המפגינים שמתנצחים עם חוגגי האירועים ההמוניים והאוקטבות עולות. מוסיקה צורמת. זה הרגע בו אנו מחפשים סדרה או סרט טוב בנטפליקס.
אז יש לי עוד הצעה – בואו נברח ולו לרגע קט אל ספר טוב, אל מותחן מקורי ממחוזותינו, מהנופים כפי שזכרנו פעם, עלילה שמתרחשת בחופים שלנו, בטיילת ובמסעדות שם בילינו בכייף ובשפיות ובתענוג ניחוחות לפני שהמסיכות זינקו אל-תוך חיינו. ומה אם בדרך יש גופה וחידה בלשית טובה? גירוי למחשבה? מתח שיסיט אותנו ממה שמעבר לחלון בעודנו על הכורסה או על מיטת חדר השינה.
ספר כמו חדר בריחה. בקרוב: ספר חדש רצח בארבע עיניים
מוזמנים להתראות איתי בין השורות, בספר מודפס כמו אז או בצורתו הדיגיטלית וגם באודיובוק הממשמש ובא.
כרגיל, אם יש לכם בעיה כלשהו להשיג ספר שלי, צרו קשר דרך האתר או Facebook או במייל sharirmd@gmail.com ואני מבטיח לדאוג כל אחד ואחד מכם.
לסיום מאחל שנה נטולת קורונה וחתימה טובה לכם ולכל היקרים לכם 
